שמעון פרס – מהתורמים הגדולים להתפתחות הטכנולוגיה בישראל

שמעון פרס, לשעבר ראש הממשלה ונשיא המדינה, הלך הלילה (ד') לעולמו והוא בן 93. פרס עשה קריירה ארוכה כפוליטיקאי ומדינאי, ותרם רבות לביטחון ישראל – בין היתר, הוא היה ממקימי התעשייה האווירית והכור הגרעיני בדימונה. אלא שלצד התרומות האלה, פרס היה בין הבכירים שפעלו רבות למען ההיי-טק הישראלי ולקידומה של אומת הסטארט-אפ.

פרס קידם את תחומי המחשוב והטכנולוגיה כבר בשנים הראשונות למדינה. כך, ב-1959, בהיותו מנכ"ל משרד הביטחון, הוא הציע למרדכי קיקיון לנהל את תחום החישוב והרישום הממוכן בצה"ל – לימים יחידת ממר"ם. כמו כן, הוא סייע לקידום המחשוב והטכנולוגיה בתעשיות הביטחוניות ובכור הגרעיני בדימונה. שם, הוא אמר, "הטכנולוגיה היוותה פיצוי לטריטוריה, לגיאוגרפיה".

במשך השנים פעל פרס לקידום הננו-טכנולוגיה בישראל. ב-2003 הוא הקים קרן חדשה להשקעות בתחום וגייס לה סכומים ניכרים. ב-2012 הוא זכה בפרס מפעל חיים בכנס ננו-ישראל על "החזון וראיית הנולד, ומי שראה את הפוטנציאל הגדול בדברים הכי קטנים".

במהלך כהונתו כנשיא המדינה ולאחריה עשה פרס דברים רבים למען הטכנולוגיה והחברה. כך, הוא עודד את הקמתו של פארק ההיי-טק בבאר שבע ובסיור במקום אמר כי "רק ההיי-טק יכול להציל את המזרח התיכון". הוא נפגש עם בני נוער, דיבר על חשיבות החינוך הטכנולוגי ואף היה הפרזנטור בקמפיין של שר החינוך, נפתלי בנט, לקידום לימודי חמש יחידות לבגרות במתמטיקה.

פרס נפגש עם רבים מראשי התעשייה העולמית שהגיעו לישראל, בהם אריק שמידט מגוגל (Google) וג'ון צ'יימברס מסיסקו (Cisco). הוא היה אף פעיל ברשתות החברתיות וניהל דף פייסבוק (Facebook) בעל תנועה ערה ומספר עוקבים גדול, מרחבי העולם. פרס אף סייר במטה של פייסבוק בקליפורניה, נפגש עם מארק צוקרברג וניהל איתו את קמפיין Be my friend for peace – קמפיין שזכה בפרס האריה השואג של איגוד יחסי הציבור.

באחרונה אף פתח הנשיא לשעבר חשבון בסנאפצ'ט (Snapchat) – האפליקציה הפופולארית בעיקר על ידי צעירים ובני נוער.

תולדות חיים

שמעון פרס נפטר אמש בבית החולים שיבא בתל השומר, לאחר שאושפז שם לפני כשבועיים בעקבות אירוע מוחי שעבר.

הנשיא לשעבר, שמעון פרס, משוחח עם יו"ר סיסקו, ג'ון צ'יימברס. צילום: פלי הנמר

פרס נולד ב-1923 בעיירה וישנבה שבפולין, עלה לישראל בגיל 11 והתיישב עם משפחתו בתל אביב. בהמשך עבר לגור בכפר הנוער בן שמן, שם הכיר את רעייתו לימים, סוניה, שהייתה בתו של המורה לנגרות במקום. ב-1941 הוא יצא להכשרה בקיבוץ גבע – הכשרה שהייתה הגרעין המייסד של קבוצת (ולאחר מכן קיבוץ) אלומות.

ב-1947 קרא לו לוי אשכול לשמש בתפקידים ביטחוניים במסגרת ההגנה – תפקידים בהם המשיך גם לאחר הקמתה של מדינת ישראל. ב-1953, והוא בן 30 בלבד, מינה אותו שר הביטחון וראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, למנכ"ל משרד הביטחון. במסגרת תפקידו זה הוא תרם רבות לחיזוק התעשיות הביטחוניות ולהידוק הקשרים בתחום עם צרפת ובריטניה.

הוא נבחר לכנסת בפעם הראשונה בנובמבר 1959 וכיהן בה בעשורים שלאחר מכן. חודש לאחר בחירתו מונה פרס לסגן שר הביטחון. בשנות ה-60 פרשו ממפא"י בן גוריון יחד עם פרס ועוד כמה אישים, שביחד נקראו "נערי בן גוריון", והקימו את רפ"י. לקראת בחירות 1969 התאחדה רפ"י עם מפא"י להקמת המערך, ופרס מונה לאחר הבחירות לשר ללא תיק בממשלתה של גולדה מאיר. בממשלתו הראשונה של יצחק רבין, ב-1974, הוא שימש כשר הביטחון והיה בין האחראים להצלחתו של מבצע אנטבה ב-1976.

ב-1977, לאחר פרישתו של רבין מראשות הממשלה והמערך, מונה פרס לשני התפקידים הללו. הוא שימש כראש הממשלה במשך מספר שבועות, עד המהפך, שבו עלה הליכוד לשלטון. פרס עמד בראש מפלגת העבודה ב-15 השנים שלאחר מכן, ובמסגרת זו היה ראש הממשלה בממשלת האחדות הראשונה, בין 1984 ל-1986. ב-1990 פורקה ממשלת האחדות לאחר שפרס עשה את "התרגיל המסריח", במסגרתו ניסה – ונכשל – להקים ממשלה צרה בראשותו, בהשתתפות המפלגות הדתיות וללא הליכוד.

הוא הפסיד לרבין במרוץ לראשות מפלגת העבודה לקראת בחירות 1992. אחרי שהמפלגה ניצחה במערכת בחירות זו מינה אותו רבין לשר החוץ. בניגוד לשנים שלפני כן, בממשלת רבין השנייה שררו בין השניים יחסים טובים יחסית, והם קידמו ביחד את תהליך השלום, לרבות החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993 ועל הסכם השלום עם ירדן ב-1994. באותה השנה הוא אף זכה בפרס נובל לשלום ביחד עם רבין ועם יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת. פרס מונה לראש הממשלה לאחר הירצחו של רבין בנובמבר 1995 וכמה חודשים לאחר מכן הפסיד בבחירות הישירות הראשונות לראשות הממשלה לבנימין נתניהו.

בעשור שלאחר מכן שימש פרס, לפרקים, בתפקידי חבר כנסת, שר ויו"ר מפלגת העבודה. בשנת 2000 הוא הציג את מועמדותו לתפקיד נשיא המדינה, אולם הפסיד למשה קצב. הוא נבחר על ידי הכנסת לתפקיד ב-2007 וכיהן בו עד 2014. בשנותיו האחרונות הוא התרכז במרכז פרס לשלום שהוקם על שמו ושבאחרונה הפך למרכז פרס לשלום ולחדשנות.

בראיונות שונים שנתן הקפיד פרס לציין כי הטכנולוגיה וההיי-טק הם אלה שיקדמו את השלום ושבאמצעותם ישראל יכולה לסייע לשכנותיה.

פרס הותיר אחריו שלושה ילדים, בהם חמי פרס, מבכירי תעשיית ההון-סיכון בישראל, שותף-מייסד ומנכ"ל של קרן פיטנגו.