"האזרח לא רוצה לבחור בין שירות דיגיטלי לפרונטלי – אלא גם וגם"

הביקורת החריפה שהעלה מבקר המדינה על התקשוב הממשלתי בדו"ח שפרסם לפנמי כחודש הייתה נושא לדיון שכינסה אתמול (ג') ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בהשתתפות נציגי רשות התקשוב. ברשות טענו לאי דיוקים בדו"ח וח"כ אורי מקלב, יו"ר הוועדה, אמר כי "אם התמונה היא כפי שמציג המבקר – המצב עגום".

לדברי ראש רשות התקשוב הממשלתי, יאיר פראנק, "האזרח רוצה שהממשלה תתאים את עצמו אליו. הוא לא רוצה לבחור בין שירותי ממשלה דיגיטליים לפרונטליים, אלא גם וגם".

המבקר קבע בדו"ח שאין לממשלה מדיניות תקשוב אחידה, ועדת השרים לתקשוב לא התכנסה ולו פעם אחת, ואין סינרגיה בין מטה ישראל דיגיטלית לרשות התקשוב הממשלתי, שהתפצלו חצי שנה לאחר החיבור ביניהם.

"נוצר רושם שהעסק בפשיטת רגל"

הדיון נערך בעקבות בקשה של ח"כ מיקי לוי מיש עתיד, שאמר כי "המבקר מצא ליקויים קריטיים במתן שירותים ממשלתיים אונליין לציבור. מרבית השירותים אינם מקוונים מקצה לקצה, אף על פי שתקציב רשות התקשוב הממשלתי גדל ב-2016 ב-40%, ל-190 מיליון שקלים". לדבריו, "מקריאת הדו"ח אני מודאג מאוד. נוצר רושם שהעסק בפשיטת רגל".

ראש רשות התקשוב הממשלתי, יאיר פראנק, טען ש-"המבקר טעה בלא מעט היבטים בדו"ח. יש שם אי דיוקים, על אף שהגשנו לו תשובות מפורטות על כל ההערות והשאלות".

כך, הוא פירט, "יש כיום בישראל 613 שירותים דיגיטליים מקצה לקצה, לעומת 485 ב-2015. למשל, 40 אלף איש שינו את המען שלהם דרך הרשת מבלי שיצטרכו להגיע למשרדים – דבר שלא היה בעבר". עוד הוא ציין שהיקף העסקות המקוונות שביצעו אזרחי ישראל אל מול הממשלה ב-2016 עמד על 49 מיליארד שקלים – והנתון הולך וגדל.

לדבריו, הרשות "נחושה בדעתה" ליישם את החלטת הממשלה שקבעה שלא ייעשה שימוש יותר בפקסים לצורך תקשורת עם האזרחים ומתן שירות, וכי בכל מסמך יש להוסיף את כתובת המייל של המשרד. "פקיד ממשלתי שעדיין דורש מהאזרח לשלוח מידע בפקס לא עושה את תפקידו, וצריך להתלונן על כך", אמר פראנק.

פראנק אמר ש-"יש משרדי ממשלה שמיישמים את התפיסה הדיגיטלית בצורה מהירה ורחבה יותר ויש כאלה שלא". כדוגמאות הוא נתן את משרד התחבורה, שמאפשר לבצע שורה של פעולות ברשת, כמו הודעה על סיום תקופת ליווי נהג והעברת בעלות על כלי רכב, ואת משרד הפנים, שמאפשר שינוי כתובת אונליין. "אנחנו פועלים במהירות כדי לטפל בנושא ההזדהות ברשת, על ידי ביצוע פעולות זיהוי אונליין, תוך הצלבת מידע", אמר. "אין ספק ששירותים ממשלתיים מבוססי הזדהות הם הדבר הבא".

עם זאת, הוא העיר שהאזרח לאו דווקא רוצה לקבל את כל השירותים שלו ברשת. "הוא רוצה שהממשלה תתאים את עצמו אליו. הוא לא מעוניין לבחור בין שירותי ממשלה דיגיטליים לבין פרונטאליים, הוא רוצה גם וגם", ציין.

בקרוב: דיונים נוספים

ח"כ מקלב ציין ש-"המבקר נוגע בהרבה סוגיות אבל בסופו של דבר, מדובר בשירות ממשלתי לאזרח. מדובר בגשר בין האזרח לממשל, זהו דבר מאוד חשוב בכל מדינה. בנוסף, הציבור רוצה לדעת מה הוא מקבל ועל התקשוב הממשלתי לספק לו את זה".

ח"כ לוי דרש לקיים עוד דיון בעניין, ברבעון הראשון של 2018, וישיבות מעקב נוספות, כדי למלא את תפקידה של הכנסת אל מול הממשלה בהקשר זה. כמו כן, הוא דרש לקיים דיון משותף עם הוועדה לביקורת המדינה, בהשתתפות נציגי המבקר, כדי לברר את הפערים שנתגלו בין מה שנכתב בדו"ח לבין מה שהציג ראש רשות התקשוב הממשלתי.

אשר לעובדה שיש משרדי ממשלה שלא ממהרים לשתף פעולה, הציע ח"כ לוי כי הוועדה תזמן את מנכ"לי המשרדים והאחראים לנושא לדיון, כדי שיסבירו מדוע הם אינם מיישמים את המלצות הרשות, והציע לבדוק אפשרות של הפעלת אמצעים כספיים על המשרדים הללו.

בתום הדיון סוכם כי אכן תכונס ישיבה משותפת עם הוועדה לביקורת המדינה ונציג המבקר לליבון הסוגיה, ובכל רבעון ראשון בשנה יתקיים דיון שבו ידווחו נציג מטעם רשות התקשוב הממשלתי ונציגי משרדי ממשלה שונים על ההתקדמות בנושא.