מה בין IoT, שו"ב, תאורה וערים חכמות?

14 חברות ישראליות הציגו במסגרת הביתן של מכון היצוא בתערוכת Smart Cities, שנערכה באחרונה במרכז הירידים Fira בברצלונה. בסדרת כתבות זו נסקרות הבולטות שבין החברות הללו, כאשר הפעם ננסה לענות על השאלות: מה הקשר בין IoT לתאורה? ומי מנהל את השו"ב של הערים החכמות בישראל?

על השאלה הראשונה משיבה, או לפחות מנסה להשיב, טונדו. הפתרון שלה משלב בין אינטרנט של הדברים לתאורה חכמה, באופן שבפעם הראשונה מנגיש לערים שרוצות להיות חכמות נתונים רבים.

גיא סעדי, מנכ"ל החברה, פירט: "מוצרי תאורה נמצאים בכל מקום ולכן, לתפיסתנו, התאורה היא ציר מרכזי בעולם האינטרנט של הדברים. הפלטפורמה שלנו מהווה מרכז מידע לנתונים שלא היו נגישים עד היום לרשויות המקומיות".

"מניסויים שערכנו, גילינו שהחלפת גופי תאורה קיימים לגופי LED בשילוב בקר חכם שלנו חוסכים כ-80% מצריכת החשמל", אמר סעדי. הוא ציין ש-"המערכת דורשת התקנה פשוטה, ומאפשרת זיהוי תקלות באופן אוטומטי ובזמן אפס, תיקון פשוט ושליטה בעוצמת האור".

טונדו הציגה בתערוכה פיתוח המחבר קבוצות חיישנים דרך פרוטוקול מיוחד, כאשר החיבור מאפשר לרשות המקומית להקים מרכז מידע דינמי. כך, היא יכולה לקבל מידע על זיהום אוויר, להתאים את עוצמת התאורה ברחוב לכמות האנשים או לתנועה באזור, לתכנן ביעילות רבה יותר את תדירות הניקיון של רחובות מסוימים ועוד.

הביתן של טונדו בתערוכת הערים החכמות בברצלונה. צילום: פלי הנמר

לדברי סעדי, היבט נוסף בשילוב שבין האינטרנט של הדברים לתאורה הוא זה הביטחוני. "החיישנים מאפשרים זיהוי של התקהלויות חריגות, אירועים ביטחוניים והעברת התראות בזמן אמת למוקד העירייה ולכוחות הביטחון", אמר. הפתרון המלא של טונדו כולל בקר חכם, חיבור לחיישנים, מערכת אחורית לניהול ממשקי משתמש ידידותית ודשבורד לניהול עיר חכמה.

סעדי מודע לעובדה שיש לא מעט פתרונות דומים בשוק, אבל מדגיש שהשילוב של מיומנות כוח האדם והטכנולוגיה מבדל את הפתרון של טונדו לעומתם. החברה מעסיקה 12 עובדים, מתוכם שלושה בארצות הברית, שם הם עוסקים בפיתוח ובשיווק בשוק האמריקני. המשקיעים בחברה הם פרטיים וכעת היא מחפשת משקיע אסטרטגי, שימנף את פעילותה.

הפתרונות של טונדו מוטמעים במספר רשויות בישראל, כאשר ההתקשרות נעשית דרך חברת תקשורת ישראלית, שמבצעת ביחד עם אותן רשויות פרויקטי עיר חכמה. בנוסף, הפתרון של טונדו נכלל בקול הקורא של ישראל דיגיטלית, שפונה לרשויות המקומיות במטרה לסייע להן ביישום העיר החכמה.

ניהול מלא של עיר חכמה

אוקוטופוס הציגה בברצלונה מערכת המיועדת לניהול ערים חכמות ובטוחות, ארגונים ממשלתיים וגופים ציבוריים. לדברי דני נחמולי, מנהל השיווק של החברה, מערכת האוקטופוס מכילה את כל המודולים שנדרשים ברשות מוניציפלית לניהול תשתיות עירוניות, ביטחון ובטיחות, תחבורה, שכבת מידע GIS ועוד.

"המערכת מבוססת על שרת בעל ארכיטקטורה פתוחה לצורך חיבור מערכות ורכיבי צד שלישי עם שכבה לוגית להגדרת חוקיות ותהליכי עבודה אוטומטיים, יחד עם ממשק משתמש מתקדם וידידותי המבוסס ווב", אמר. "אפשר להפעיל את המערכת מענן מאובטח או מהשרת הארגוני". הוא ציין ש-"המערכת כבר מיושמת בעיריית פתח תקווה, שם היא מאפשרת שליטה על מספר תתי מערכות שקיימות בעיר, כולל על מערך המצלמות. כמו כן, מוזרמים אליה חיוויים והתרעות ממערכי הווידיאו והאנליטיקה. בקרוב תנהל המערכת את בקרת הרמזורים בעיר".

מימין: דייני לב ארי מנהלת פרויקטים בכירה באוקטופוס ודני נחמולי, מנהל השיווק, בביתן של אוקטופוס בתערוכת הערים החכמות בברצלונה. צילום: יח"צ

בהיבט הטכני, נחמולי הסביר ש-"אוקטופוס מכילה מנוע חוקים ואוטומציה, שמאפשר לעיר להגדיר חוקיות על בסיס התניות מורכבות ולהפעיל את המערכת גם בחלקים מסוימים של פעילות העיר".

כך, למשל, הוא סיפר שהחברה שותפה בפרויקט רחב שמתבצע בעיריית קריית ביאליק יחד עם סלקום. בין היתר, המערכת מחוברת לנורות רחוב בעיר ומאפשרת ניהול טוב יותר של בקרת התאורה. בכך היא מתממשקת לפתרון של טונדו. המערכת מבצעת אינטגרציה וקישור לרכיבי שליטה ובקרה שונים שקיימים במוקד העירייה ומסייעת לניהול טוב יותר של מה שקורה בעיר. כל זאת נעשה ללא השקעה נוספת של העירייה בתשתיות.

אוקטופוס מעורבת גם בפרויקט עתידי בחריש, שנעשה בשיתוף עם היועץ לערים חכמות ומומחה האינטרנט של הדברים אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.

באוקטופוס עובדים 40 מהנדסים. היא הוקמה ב-2013 על ידי ברוך תגורי וטל בר אור. עד כה גייסה החברה כ-13 מיליון דולר, ובין המשקיעים בה נמצאות קבוצת סינגולריטים של משה חוגג, ענקית הטכנולוגיה הסינית טסנט .

נחמולי אמר שהאסטרטגיה של אוקטופוס היא להוביל פרויקטים גדולים בתחום השו"ב ברשויות שונות, וציין בהקשר זה את מעורבותה בפרויקט התקשוב הלאומי של פיקוד העורף.