NSO הישראלית מתחייבת לאמץ את עקרונות האו"ם לשמירת זכויות אדם

ההיסטוריה של חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO רצופה בהאשמות לא מחמיאות בלשון המעטה מטעם מומחי סייבר כי התוכנה שלה, פגסוס, משמשת מדינות לצורכי מעקב פוליטי. האם ההווה והעתיד עומדים להיראות אחרת?

NSO יצאה אתמול (ג') בהתחייבות למלא מעתה אחר הקווים המנחים שקבע האו"ם בשנת 2011 לשם מניעת עבירות הכרוכות בהפרת זכויות אדם. החברה מסרה כי להבא היא גם מתכננת להעריך את תהליך המכירה שלה, ולחייב את הלקוחות באופן חוזי להגביל את השימוש במוצריה למניעה וחקירה של פשעים חמורים, ולהבטיח כי אלו לא ישמשו אותם בכדי להפר זכויות אדם, כך על פי דיווח ברויטרס.

"מוצרי NSO מספקים לממשלות את הכלים שיעזרו לעצור את פיגועי הטרור הקשים ביותר בעולם, ואת הפושעים המסוכנים ביותר", אמר מייסד משותף של NSO והמנכ"ל שלה, שלו חוליו, "אבל אנו גם מבינים כי שימוש לרעה יכול לייצג הפרות של זכויות אדם".

חוליו, שיסד את החברה יחד עם שותפו עומרי לביא. הוסיף ואמר כי "מדיניות חדשה זו מאשרת בפומבי את הכבוד החד משמעי שלנו לזכויות האדם ואת המחויבות שלנו להפחית את הסיכון לשימוש שגוי (במוצרי החברה – ג"פ)".

לפי הסברה, NSO, המוערכת כיום בכמיליארד דולר, העניקה לממשלות ולגופי אכיפת החוק יכולות לפריצה, ניטור ומעקב אחרי בעליהם דרך מכשירהים הניידים ולמעשה אפשרה לשלטונות לרגל אחרי כל מי שחפצו לדעת יותר על פועלו.

החברה מצידה שבה וטענה להגנתה כי מוצריה מיועדים למניעת פשיעה, ואפילו תומכים בפעולות חיפוש והצלה בעקבות אסונות טבע. עם זאת חשיפות שונות גילו לעולם כי סעודיה, איחוד האמירויות ומקסיקו – בהם נמצא הממשל בידיים לא הכי טולרנטיות לזכויות האזרח, או דמוקרטיות – השתמשו, לכאורה, בתוכנת פריצת הטלפונים הניידים של NSO בכדי לבצע מעקב פוליטי אחרי מתנגדיהן, כך עולה ממצאי סיטיזן לאב, הפועלת באוניברסיטת טורונטו, והמתמחה להגדרתה ב"שילוב של פרקטיקות ממדעי המדינה, המשפטים, מדעי המחשב ולימודי השטח".

NSO הייתה מעורבות, לכאורה ובעקיפין, ברציחתו. העיתונאי מתנגד המשטר ג'מאל חשוקג'י. צילום: BigStock

אמנסטי אינטרנשיונל: "מתקפות מצמררות על מגיני זכויות אדם ברחבי העולם"

שלוש המדינות שלפי החשדות היו לקוחות עיקריים של NSO השתמשו, לכאורה, בתוכנה בכדי לרגל לא רק אחרי מתנגדים פוליטיים מובהקים אלא גם אחרי כתבים ומטרות פוליטיות אחרות.

המקרה המפורסם ביותר שנקשר, לשלילה, בשמה של החברה הישראלית לריגול התקפי בסייבר היה מעורבותה, בעקיפין, ברצח של העיתונאי מתנגד המשטר ג'מאל חשוקג'י, שבוצע בקונסוליה הסעודית באיסטנבול באוקטובר 2018.

ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל – שבעבר ביקש מפורשות מממשלת ישראל לבטל את רישיון הייצוא של NSO, ושטען בעתירתו כי "במוצרי הסייבר של החברה נעשה שימוש לשורה של מתקפות מצמררות על מגיני זכויות אדם ברחבי העולם"– הביע ספקנות בנוגע להבטחה של NSO לטפל בנושא.

דנה אינגלטון, סגנית מנהלת אמנסטי טק – חטיבת הטכנולוגיה וזכויות האדם של הקבוצה, אמרה לרויטרס כי "NSO היא חברה שיש לה היסטוריה של אמירה של דבר אחד ועשייה אחרת. הסיבה שהם עושים זאת היא לצורך מירוק עבירות".