הרצח בבית הכנסת בגרמניה הועבר בשידור חי באינטרנט

אתמול (ד'), בטבורו של יום כיפור, התרחש פיגוע השאה אנטישמי, שבו נהרגו שני בני אדם, בעיר הגרמנית האלי. בדיעבד מסתבר שהאירוע הקטלני הוזרם בשידור חי במשך 35 דקות, ובסופו של דבר נצפה על ידי כ-2,200 איש, על פי דיווחי הפלטפורמה להזרמה אונליין טוויץ', שדרכה שודר הפיגוע. התיעוד כלל ירי והרג של גבר ואישה שהיו ברחוב, שנתפש במצלמת הראש של המפגע, כך דיווח הוושינגטון פוסט.

"בעל החשבון הזרים את המעשה המחריד הזה בשידור חי בטוויץ' במשך 35 דקות, שבמהלכו נצפה על ידי כחמישה אנשים", כך צייצה טוויץ' בדף הטוויטר שלה. "ההקלטה של ההזרמה, שנוצרה אוטומטית בהתבסס על הגדרות החשבון, נצפתה על ידי כ-2,200 אנשים במהלך 30 הדקות שקדמו לסימון הסרטון והסרתו מטוויץ'", הבהירה הפלטפורמה – המשמשת בעיקר להזרמות של משחק וידיאו חיים, ושנמצאת בבעלות אמזון מאז שנת 2014, עת רכשה הענקית מסיאטל את החברה בתמורה ל-970 מיליוני דולרים.

A recording of the stream, which was automatically generated based on the account’s settings, was viewed by approximately 2200 people in the 30 minutes before the video was flagged and removed from Twitch.

— Twitch (@Twitch) 9 באוקטובר 2019

בהמשך עדכנה טוויץ' כי החשבון ששידר את הפיגוע נוצר כחודשיים לפני הזרמת הירי, וניסה להזרים רק פעם אחת קודם לשידור המחריד של אתמול (ד').

בעוד ציוצים נלווים נכתב כי "סרטון זה לא הוצף בהמלצות או בספריות כלשהן; במקום, מחקירתנו עולה שאנשים תיאמו ושיתפו את הסרטון באמצעות שירותי העברת הודעות מקוונות אחרות".

"לאחר הסרת הסרטון, חלקנו את ה-Hash (טביעות אצבע דיגיטליות לזיהוי תוכן ואופן הסרתו) עם קונסורציום של התעשייה, בכדי לסייע במניעת התפשטות תוכן זה. אנו לוקחים זאת ברצינות יתרה ומחויבים לעבוד עם עמיתים בתעשייה, רשויות אכיפת החוק, וכל הגורמים הרלוונטיים לשמירה על הקהילה שלנו".

דיווח על פיגוע יום הכיפור הנורא ב-CNN. צילום מסך

פיגוע המסגדים בקרייסצ'רץ' – הפצת התיעוד שהוזרם "הצליחה"

לכוונת המפגע בגרמניה, ולשיטה שבה השתמש, יש קווי דמיון מטרידים לאלו של פיגוע המסגדים שהתרחש במרץ השנה בקרייסטצ'רץ', ניו זילנד. ראשית, שניהם הם פשעי שנאה במהותם, שהופנו אל אחרים רק בשל דתם ואמונתם. שנית, את האירוע הנורא ההוא הזרים התוקף בפייסבוק, במשך 17 דקות באמצעות כלי ה-Live של הרשת החברתית. אז הצליחה הפצת מסר הדמים יותר, למרבה הזוועה. הסרטון לא רק נצפה בעת שידורו בלייב, אלא אף הופץ הלאה על הפלטפומה של הרשת החברתית הדומיננטית בעולם, ומשם "זלג" לשאר שירותים, שסייעו בלי כוונה להפצתו הלאה ולזריעת עוד ועוד שנאה ברשת.

הפצה זו של אירועי קרייסטצ'רץ' הניעה את ראשת ממשלת ניו-זילנד, ג'סינדה ארדרן, לפנות בתקיפות לפייסבוק ולדרוש שינוי במדיניותה. היא עבדה בצמוד לסמנכ"לית התפעול של הענקית ממאנלו פארק, שריל סנדברג, לצורך כך. בנוסף החלו ממשלות ללחוץ על רשתות חברתיות בכלל, שיעשו כל שניתן בכדי למנוע שידור של מעשי אלימות בפלטפורמות שלהן.

דוברת קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, גינתה את הירי הקטלני והוסיפה כי מרקל חשה "סולידריות עם כל היהודים ביום הקדוש של יום כיפור". בנוסף קוראת הקנצלרית לחברות ההיי-טק ולמדינות העולם ליצור מנגנון תגובה למשבר ולפעול בשיתוף פעולה, כדי להפסיק את התפשטות התוכן הקיצוני מטעם טרוריסטים או גורמים אלימים באינטרנט.

פרוטוקול וגוף ייעודי למלחמה בהפצת תכני שנאה

ראש ממשלת ניו זילנד ארדרן אמרה כי מנגנון שכזה כבר קיים, ושהוא יושם באופן מיידי במקרה הנוכחי. חברות הטכנולוגיה, על פי הטענה, הפעילו מערכות משלהן בכוננות לחסימה מוחלטת של התוכן הפוגעני והמסית.

"כמובן שאחרי ה-15 במרץ בקרייסטצ'רץ' היינו מודעים לכך שיש סיכוי רב שהזרמה שכזו של אירוע כל כך מחריד יכולה לקרות שוב", אמרה ארדרן לעיתונאים עקב הפיגוע בגרמניה. "פרוטוקול האירוע שפיתחנו החל בפעולה… כפי שאני מבינה מיד. חברות משוחחות זו עם זו כדי לנסות לעצור את התפשטות הווידיאו", הוסיפה ראשת הממשלה.

הפרוטוקול אליו התייחסה ארדרן כולל רשימה משותפת של אנשי קשר של ארצות וחברות, בכדי להבטיח תגובה מהירה לאירוע דומה. יש לו הוראות קפדניות הכוללות שיתוף של Hashes, כתובות URL ומילות מפתח, כמו גם אמצעי הסרה להגדלת השליטה בהפצת תוכן השנאה.

המהלך קשור להודעה של חברות המדיה החברתית, בראשות פייסבוק, מסוף ספטמבר, כי הן מקימות גוף ייעודי, שמטרתו להיאבק בתכנים קיצוניים ולקבוע נהלים חדשים ברחבי העולם לאופן ההתמודדות עם משברים שמקורם במהלכים קיצוניים.