השבוע שהיה

1.התיקשוב למען הפרחת השממה
משרד הביטחון, כך התבשרנו השבוע, החל בהכנות להעתקת אגף התיקשוב לנגב – מהלך שצפוי להסתיים בתוך חמש שנים. העתקת פעילות האגף היא חלק מפרויקט הענק שהחל ב-2011, במסגרתו יעברו פעילותן של יחידות צה"ליות שלמות לנגב.

עבור אגף התיקשוב, על זרועותיו השונות, זוהי הזדמנות חד פעמית לשדרג את העוצמה התשתיתית שלו. כפי שהמכרז מציין, המהלך יכלול שידרוג הכלים והמערכות של האגף, במטרה לעבור במהירות לקדמת הטכנולוגיה. זאת ועוד, למעבר של אגף התיקשוב יש משמעות כפולה.

האחת, ברמה הפנים צה"לית – המעבר של צה"ל לנגב דורש תמיכה לוגיסטית וטכנולוגית ברמה הגבוהה ביותר. הצבת יחידות תיקשוב בסמוך ליחידות שהן לקוחות של האגף היא יתרון עצום, כל שכן ברמת התדמית של האגף ומיצובו. עצם העובדה שהמדינה עומדת להשקיע 10 מיליארד שקלים בהעברת האגף כולו – מתוך 25 מיליארד שקל למימון כלל פעילות המעבר לנגב – מלמדת על השינוי העצום שעבר האגף מאז הוקם לפני יותר מעשור.

משמעות נוספת למעבר מקופלת בהשלכות המהלך. התיקשוב מהווה את החזית הטכנולוגית של צה"ל החדש, הנערך לשדה הקרב העתידי. בשל כך, צה"ל מגדיל כל הזמן את כוח האדם שמופנה לתיקשוב, כאשר חלקו מופנה ליחידות מבצעיות הלכה למעשה. תקיעת יתד בנגב תגדיל את הסיכוי שליחידות התיקשוב יגיעו עוד צעירים מהנגב, לאחר שישקיעו זמן רב בלימודי מדעים והנדסאיים בבתי הספר. המעבר, שכולל גם את משפחות החיילים, צפוי לחולל מהפך של ממש גם במערכת החינוך בדרום, שמשוועת לכוח אדם ולמורים בעלי רמה. אין ספק כי בשנת 2018 תוכל מדינת ישראל לציין לעצמה כי היא הגשימה את אחד החלומות המרכזיים של דוד בן גוריון ז"ל: הפרחת השממה בנגב והפיכתו לחבל ארץ מרכזי. עצם התהליך כבר מפיח רוח חיים באזורים שונים בנגב, שם מקימים פארקי תעשיות והיי-טק, דוגמת זה שהוקם בבאר שבע.

2. גידול במו"פ האזרחי: השמחה מוקדמת מדי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה שלשום (ג') נתונים חיוביים יחסית לגבי המו"פ האזרחי, שהוא למעשה המו"פ של חברות ה-IT הישראליות. הדו"ח מבשר לנו שסך כל ההוצאה על המו"פ האזרחי עלתה בקצת יותר מ-5%.

שר המדע, יעקב פרי, חרף הנתונים החיובים, הקפיד להעמיד את הדברים בפרופורציות המתאימות. לדבריו, בסך הכל ההוצאה הלאומית למו"פ נמצאת בשלבי עצירה או בעלייה מתונה. אסור לשכוח שמדובר על נתוני 2012, וכי תקציב המדינה הנוכחי לא מבשר טובות. הדו"ח הבא של הלמ"ס יהיה הרבה יותר גרוע. זה מתקשר גם לקיצוץ בתקציבי המדען הראשי, שאמור לעודד את החברות הצעירות והחברות שמשקיעות במו"פ כדי לקדם רעיונות ופיתוחים. למרות אין ספור אזהרות ודיונים שנערכו בנושא, סדרי העדיפויות של הממשלה רחוקים מלעודד את המו"פ.

כל מחקר ופיתוח שנעשים עבור התעשיות השונות הם פוטנציאל להעסקת עובדים ממגזרים שונים – ובראש וראשונה מדענים וחוקרים. מדינת ישראל עושה מאמצים רבים מזה שנים כדי להחזיר מדענים וחוקרים הביתה. החסם העיקרי הוא בעיקר היעדר תקציבי מחקר ומקומות עבודה. התחזית לשנים הבאות לא מייצרת שום סיבה טובה לאותם מדענים לשוב הביתה – וחבל.

3. אנליטיקה בחאקי
בכנס השנתי לתיקשוב צבאי דיברו המשתתפים, בין היתר, על אופיו של שדה הקרב העתידי. אל"מ (מיל') אבי ברגר דיבר על היכולת של הצבא להפיק הרבה יותר מפייסבוק (Facebook) ורשתות חברתיות. מוטי סדובסקי, מנהל מכירות למגזר הביטחוני במיה מחשבים, העלה זווית אחרת: הדור החדש של ה-BI יאפשר למפקדים בצה"ל לא רק לנתח את מה שהם רואים, אלא לראות את מה שצפוי. זאת בעזרת יכולות האנליטיקה שכלי ה-BI החדשים מעניקים כיום למשתמשים. היכולת לצפות כמה צעדים קדימה בשדה הקרב ולחזות מה האויב יעשה ברמת דיוק גבוהה היא חלומו הרטוב של כל מפקד, כמו גם של כל מנהל ארגון.

כך, רמת אי הוודאות יורדת פלאים, ולפתע מבינים חיילים ומפקדים שהטכנולוגיה אינה רק כדי לתמוך בתהליכים שונים – היא כלי מבצעי לכל דבר. בעזרתה, אפשר לחסוך לא מעט כסף ואף להציל חיים. סדובסקי הציג את הכלים של סאס (SAS) – העוסקים בחקר המידע, החיזוי והאופטימיזציה – כאשר בשוק לא חסרים כלים נוספים בסגנון. היופי הוא שבדומה לטכנולוגיות אחרות, גם כאן הצליחו לפשט את מורכבותם עד לרמה שכל מפקד כיתה או מחלקה יכול להיעזר בהם ולחזור הביתה בשלום.