השבוע שהיה

יציאת מצרים הטכנולוגית

בשעה שמיליוני יהודים ברחבי העולם קראו את ההגדה של פסח ושיננו שוב ושוב את המעבר מעבדות לחרות, נערך בסן פרנסיסקו כנס הלקוחות העשירי של רד-האט (RedHat). חברה זו מייצגת במידה רבה את החרות של המשתמשים בכל מה שקשור לבחירה של מערכת ההפעלה במחשבים הארגוניים שלהם. רד-האט הצליחה להביא לתודעת העולם את תורת הקוד הפתוח והוכיחה שיש אלטרנטיבה למערכות קנייניות סגורות. היא גם הוכיחה שבניגוד למה שחשבו בתחילת דרכה, אפשר למכור תוכנה חינמית שמבוססת על שיתוף קהילת משתמשים וגם להרוויח כסף – מתמיכה.

במהלך הכנס דיבר מנכ"ל ונשיא החברה, ג'ים ווייטהרסט, על הפלורליזם שקיים בעולם ה-IT. הוא ציין כי הוכח שלאף חברה בעולם אין פתרון לכל האתגרים שעומדים בפני המנמ"רים ולכן, חייבים לממש את זכות הבחירה ולבחון חלופות, אפילו כשמדובר במערכות ליבה כמו מערכות ההפעלה. רד-האט וחברות דומות לה "יצאו ממצרים" בתחילת שנות ה-90, כשביקשו לשחרר מעט את התלות החונקת שחשו מנמ"רים במערכות ארגוניות קנייניות, שלא אפשרו גמישות.

כמו בהגדה של פסח, גם יציאת מצרים הטכנולוגית לא נעשתה ביום אחד. למעשה, היא נמשכת עד היום, במערכות ליבה ארגוניות אחרות. המציאות היא שהמערכות המסורתיות לא נעלמו והן חיות זו לצד זו.

הנה כי כן, לכל דור ובהרבה מאוד תחומים יש "יציאות מצרים", גם בתחום הטכנולוגי. יציאת מצרים שסביבה נסב ליל הסדר היא לא מאורע יחיד בתולדות האנושות.

מהפך היסטורי בתקשוב הממשלתי?

אם הממשלה אמנם תממש את התוכנית שלה, אנחנו צפויים בקרוב לאירוע מכונן, שלא היה עד כה מאז קום המדינה: האחריות על כל נושא התקשוב הממשלתי, התשתיתי והתוכני, תעבור ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה, ובפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל יהיה שר לענייני תקשוב, מיחשוב ותקשורת.

מאז קום המדינה, הטיפול במערכות המיחשוב של הממשלה, המכרזים והניהול המקצועי של המנמ"רים הממשלתיים נעשה במשרד האוצר. לא הייתה לכך סיבה מיוחדת מלבד צירוף מקרים של בעלי תפקידים שיזמו והריצו את נושא המיחשוב הממשלתי ובמקרה היו עובדי המשרד הזה. אלא שבממשלה, כמו בכל ארגון גדול, כל דבר זמני או מקרי הופך לקבוע וכל ניסיון לשנות אותו, משול להכרזה על מלחמת עולם שלישית, לא פחות ולא יותר.

הקמת מטה התקשוב הלאומי הייתה מהפך קטן, שכן הוא כלל את העברת האחריות על התקשוב הממשלתי ממנכ"ל משרד האוצר לחשב הכללי. קדמו לכך מאבקים לא קטנים בין אגף החשב הכללי לאגף התקציבים, ומה שהכריע את הכף הוא התפטרותו של חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר. שני היה המתנגד העיקרי לשינוי בכפיפות ומשהתפטר, ניתן היה לבצע את המהלך.

אחד הלקחים שניתן ללמוד מהקמת מטה התקשוב הלאומי, שוב, הוא שללא אחריות מיניסטריאלית מחייבת יהיה קשה מאוד להזיז תהליכים חשובים בתחום. אלה היו אחדים מהמכשולים בהם נתקלה כרמלה אבנר, המנמ"רית שנבחרה לעמוד בראש המטה ופרשה זמן לא רב אחרי מינויה.

הרעיון שעומד בבסיס הרה ארגון הנוכחי הוא שהתקשוב הוא ישות אחת שכוללת מערכות מיחשוב, תשתיות תקשורת, טלפוניה, אינטרנט ויתר משאבי הקומוניקציה. אין שום הגיון בכך שהתקשוב הממשלתי יהיה חלק מאגף החשב הכללי, שאין בינו ובין טכנולוגיה מאומה, על אחת כמה וכמה כשיש את משרד התקשורת.

צירוף המקרים של התפטרות שר התקשורת, גלעד ארדן, מהתפקיד השני שלו, כשר להגנת העורף, והכוונה ליישם את התוכנית מסמן אותו כמועמד טבעי לעמוד בראש המשרד החדש. שם הוא יוכל לממש את החלום של כל פוליטיקאי שנכנס למשרד התקשורת ולהיות הכחלון של התקשוב הממשלתי.

מידול תהליכים בחאקי

אנחנו מצויים בימים טובים לתקשוב הצה"לי ובעקיפין גם לביטחונם של אזרחי ישראל, לפחות בהקשר הזה. המטה הכללי מזרים יותר ויותר תקציבים, מתוך הבנה שהשקעה במערכות מידע, תשתיות ואפליקטיביות, תצמצם את ההשקעה בשדה הקרב ותאפשר ניהול נכון יותר של המלחמה הבאה. השבוע קיבלנו הוכחה נוספת לכך, כאשר פרסמנו בבלעדיות את הידיעה על הפרויקט השאפתני שממר"ם מתחילה לבצע, בתחום השו"ב. מסתבר שבצבא כבר לא מסתפקים במערכות שו"ב חכמות ויעילות. הצורך במידע ממוקד מכיל כיום את השו"ב על תהליכים שלמים בארגון. החברה הישראלית VNC, שזיהתה את הצורך הזה, פיתחה מערכת שמשדרגת את מערכות השו"ב ויודעת לעקוב בזמן אמת אחרי התהליכים הללו. מדובר במידול תהליכים שיודע להצביע איפה יש כשל ומה ההשלכות שלו.

יכולת החיזוי ושילוב המידע הם התרומה העיקרית של מערכות המידע לצה"ל. החזר העלות יכול להיעשות בתוך שעות, במהלך אירוע חירום, כאשר כל האורות דולקים והמנועים רצים במהירות. כשדנים בעלות ההשקעה בתקשוב הצה"לי חשוב לזכור כמה כסף, ואולי גם חיי אדם, יכול פרויקט מיחשוב לחסוך.