סבתא בישלה דייסה

ביוני 2009 פרסמה הממשלה מכרז חדש לגיוס כוח אדם בתחום המיחשוב עבור יחידותיה השונות. בתום תהליך ארוך, שכלל גם התדיינות בבתי משפט, פורסמו תוצאות המכרז במאי 2010.

לידתו של המכרז לוותה בסערה. עשה רושם שאף אחד לא רצה את התינוק הזה, שכנגד כל הסיכויים יצא בסופו של דבר לאוויר העולם. הספקים טענו, שהממשלה רק רוצה להוריד תעריפים ומה שהיא מבקשת לא ריאלי. הממשלה מנגד, אמרה, כי היא יודעת בדיוק מה התקורות של הספקים, והן רחוקות מאוד מרמת התגמולים שמקבלים העובדים שלהם. מנכ"לי החברות הגדולות הזהירו ואמרו, כי התוצאה של המכרז תהיה בריחת כוח אדם איכותי מהממשלה וכניסה של עובדים לא מקצועיים בתעריפים נמוכים ביותר.

אחרי שנודעו תוצאות המכרז, היו ספקים שהגדירו אותו כרולטה רוסית. על פי תנאי המכרז, כל אחת מהחברות בכל אחד מהאשכולות, צריכה לקבל פנייה לדרישה לכוח אדם חדש (באלו שכבר עובדים לא נוגעים בינתיים), ועליה להגיב "תוך פרק זמן קצר", כלומר לגייס עובדים בתעריפים הנמוכים שהמכרז קבע.

כפי שפרסמנו היום (ד'), נכון לעכשיו לפחות שני אשכולות מתוך החמישה נמצאים בבעיה. באשכול ה-ERP – שהוא אחד האשכולות המרכזיים ביותר, החברות הזוכות לא מצליחות לגייס עובדים בתעריפים שנקבעו. כתוצאה מכך, הן מקבלות מכתבי אזהרה מהממשלה על כך שהן לא עומדות בתנאי המכרז.

כבר בתחילת הדרך הבהירו בחשב הכללי שהם לא מתכוונים לעשות הנחות לאף אחד: חברה שלא תעמוד בתנאים או תגייס אנשים בתעריפים גבוהים יותר, תיקנס או שינקטו נגדה הצעדים הקבועים במכרז. נכון לעכשיו נראה שבאוצר החליטו להוכיח לאותן חברות שהם רציניים, והמכרז אינו קזינו שכל אחד יכול להיכנס אליו אבל לשכוח לשלם ביציאה.

עם זאת, מאחר והעבודה צריכה להימשך ומנמ"רי הממשלה לא נולדו אתמול, שיטת הקומבינות עובדת גם פה – ואפילו שעות נוספות. כך, כמה מנמ"רים איתם שוחחנו, לא מהססים לומר שהמכרז לא ממש מעניין אותם – ובוודאי לא אשכול ה-ERP בו. הם אכן מתקשים לגייס אנשים, אבל "אם אני צריך מישהו, ואני יודע שהוא טוב, שום דבר לא יעצור אותי", כפי שניסח זאת אחד המנמ"רים. הכל חוקי, הכל כשר, הכל לפי הספר.

גם הממשלה לא יושבת בחיבוק ידיים. המכרז מספק לה עוגנים שבעזרתם היא יכולה להגיב לנעשה בשוק, ולשנות את התעריפים. איך עושים זאת? מגישים לחשב הכללי בקשות לאישור תעריפים חריג (על פי החוק ולפי כללי המכרז). הספקים אומרים שרשימת החריגים הולכת וגדלה, והתוצאה היא שהתעריפים שנקבעו במכרז בעצם לא רלבנטיים.

הממשלה לספקים: אתם בישלתם את זה

יש הרבה היגיון בתגובת משרד האוצר, שאומר לספקים: חברים נכבדים, על מה אתם מלינים? הרי התעריפים נקבעו על ידכם. אתם התחריתם ביניכם מי יוריד יותר מחירים, אז מה אתם רוצים מאיתנו? לא תמצאו היום ספק אחד שיכחיש את הטיעון הזה, אבל השאלה החשובה יותר היא מדוע הממשלה בכלל אילצה את הספקים ואת כל השוק להיכנס למטבח ולבשל את הדייסה המיותרת הזו? עכשיו, כשהיא עומדת מוכנה, אף אחד לא יודע איך לאכול אותה.

יש הרבה תשובות לשאלה זו – גם מצד הממשלה וגם מצד הספקים. כולם, לכאורה, צודקים אבל בסופו של דבר על השולחן עומדת הממשלה של כולנו, שחייבת לקבל את שירותי המיחשוב הטובים ביותר שקיימים. המצב עדין ביותר.

יש גם את נושא התנודה של עובדים בין החברות שזכו – עד שחברות חדשות שנכנסו למכרז הורידו תקורות עד כדי פגיעה ברווחיותן. האוצר טוען שהוא מנוע מלהתערב. אבל בדיוק על טענה זו הגישה מטריקס עתירה לבית המשפט בקיץ האחרון, בדרישה לערער על אי זכייתה באשכול ההדרכה באמצעות ג'ון ברייס. מטריקס טענה, כי הנימוק של האוצר לפיו היא נפסלה כי הגישה מחירים נמוכים מדי, אינה עניינית ולא רלבנטית למכרז. מטריקס היא חברה ציבורית, ואם היא תפסיד חלילה בעקבות המכרז, הבעיה תהיה שלה ושל בעלי המניות שלה. הממשלה, טענה מטריקס, אינה דירקטור בחברות פרטיות וכל מה שהיא צריכה לעשות זה להעמיד את החברות האלו במבחן המציאות – בדיוק כפי שהיא עושה באשכול ה-ERP – ואם הן לא עומדות בתנאי המכרז, יש לטפל בהן בעזרת כל האמצעים הזמינים.

בינתיים גם האשכול הזה תקוע. אין מכרזים על הדרכות וכוח אדם להדרכות. העובדה זהו עצבנה מאוד את חברת One1, שהגישה בתחילת השבוע עתירה מנהלית נגד המדינה בדרישה לשחרר את הצו על תנאי שניתן בקיץ למטריקס, עם תאריך תפוגה של חודש ימים. עתה, חצי שנה אחרי, אומרים ב-One1, הגיע הזמן להתחיל להפעיל את המכרז. עתירה זו מצטרפת לשתי עתירות אחרות שעדיין מונחות על שולחנות בתי המשפט: האחת של טלדור – שלא זכתה במכרז המקורי באשכול ה-ERP והשניה זו של מטריקס.

שטייניץ לא ממהר

כל זאת מתקשר למציאות הנוכחית באגף החשב הכללי. למרות הבטחותיו של מנכ"ל האוצר, לפיהן בינואר נדע מי יהיה ה-CIO הממשלתי, נראה ששר האוצר, יובל שטייניץ, לא ממהר. השר אמור לקבל החלטה, אבל נראה שבדגש על "אמור". עד כה הוא טיפל בתקציב, באסון הכרמל ובוועדת שישינסקי. עוד מעט הוא יהיה בדרך לדאבוס, שם יבלה עם שועי העולם בשיחות על כלכלה גלובלית, וכשיחזור מי יודע איזה דברים דחופים ימתינו לו. לאף אחד לא אכפת, איש לא מתעניין והדייסה? הדייסה עדיין ממתינה שמישהו יעז לאכול אותה בלי להקיא.