זכויות אדם? להיי-טק יש הרבה מה להשתפר

2015 הייתה שנה די יציבה בכל הקשור לממשק שבין עולם ההיי-טק וזכויות האדם ברחבי העולם. שלא תטעו, לא מדובר בחדשות טובות: אולי לא הייתה החמרה, ו-ודאי היו כמה דברים ומעשים טובים, שאת חלקם אפרט בהמשך, אבל השנה נמשכו ההפרות הבוטות של זכויות אדם שקשורות לתעשיית ההיי-טק, ובפרט לתאגידי הענק. אלה המשיכו לייצר את המכשירים שאנחנו כה אוהבים בסדנאות יזע במזרח, עבודות המשיכו לצאת למיקור-חוץ, עבודות קבלן ושאר מכבסות מילים לניצול (הפעם לא רק במזרח ולא רק על ידי תאגידי ענק) והמודעות לנושא לא ממש השתפרה.

ומה בישראל? אצלנו, כחלק מהמצב בתעשייה בכללותה וכנראה שגם עקב המצב הבעייתי, בלשון המעטה, של זכויות אדם במדינה שלנו, המודעות לנושא מעולם לא הייתה בשיאה. תורמת לכך גם העובדה שבתפקידים ובחברות רבות בהיי-טק הישראלי המצב בסך הכול טוב מבחינת השכר, ולפעמים גם מבחינת התנאים. אלא שגם הענף בישראל רווי במיקור-חוץ ובעבודות קבלן, חלה עלייה מועטה בלבד במספר הערבים והחרדים בתעשייה, ורבים משתכרים סכומים נמוכים.

התאגדויות עובדים

אם להתחיל בצד החיובי, השנה חלה עלייה במספר עובדי ההיי-טק שהחלו להבין שעליהם לשמור על זכויותיהם ולהבטיח אותן, וכתוצאה מכך החלו עוד ועוד מהם להתאגד באיגודים המקצועיים, ובפרט בהסתדרות.

קמו השנה התאגדויות עובדים בכמה חברות, בהן NCR (לשעבר ריטליקס), בזק און ליין ואמדוקס. ההסתדרות הודיעה במהלך השנה כי גם עובדי אמדוקס התארגנו במסגרתה, אולם אז היה ניסיון להקים "ועד פנימי" של עובדי החברה – ניסיון שלטענת איגוד העובדים הגיע מההנהלה עצמה. ההסתדרות פנתה בתגובה לבית הדין לעבודה, שהורה להנהלה שלא להכיר ב-"ועד הפנימי".

במרץ האחרון הצטרפו להסתדרות עובדי קומברס, וביוני חתמו ארגון העובדים והנהלת החברה על שני הסכמים קיבוציים המסדירים את התנאים של העובדים שיעברו לתאגיד ההודי טק מהינדרה, שרכש השנה את הפעילות של קומברס.

גם עובדי גולן טלקום, שמיוצגים על ידי הסתדרות העובדים הלאומית, ביקשו לעמוד על זכויותיהם – במקרה שלהם לקראת המכירה האפשרית של החברה לסלקום. הם הכריזו על שביתה לאחר שלדבריהם לא הצליחו להגיע לסיכומים עם הנהלת החברה, אולם בית הדין לעבודה הורה בחודש שעבר על הקפאתה ועל המשך המשא ומתן בין הצדדים.

אפשר להסביר את מגמת ההתאגדות לאור העובדה שלמרות התדמית הנוצצת והשכר הגבוה יחסית, רבים מהעובדים בהיי-טק מועסקים במיקור-חוץ – מושג מכובס ו-"יפה" יותר לעובדי קבלן – ומשתכרים סכום שיותר משהוא קרוב לשכר הממוצע בהיי-טק, הוא מתקרב (כלומר: מלמטה) לשכר הממוצע במשק, שהוא ממילא לא גבוה במיוחד.

נשים בהיי-טק

לקראת סוף השנה פורסם נתון עגום במיוחד: רק חמישית מהעובדים בהיי-טק הישראלי הם נשים. משמע, הענף ממשיך להיות גברי. די אם נביט על שדרת המנהלים הבכירים, ובפרט המנכ"לים, של חברות ההיי-טק הגדולות בישראל – ניתן למנות את מספר הנשים מביניהם על יד אחת או שתיים: סאפ (SAP), פייסבוק (Facebook), אינטל (Intel) ולא הרבה יותר.

בתעשייה העולמית, לעומת זאת, ניתן למצוא נשים כמנכ"ליות של כמה וכמה מהחברות הגדולות: ג'יני רומטי ביבמ (IBM), מג ויטמן ב-HPE (היא הייתה מנכ"לית HP לפני התפצלותה בחודש שעבר) ומריסה מאייר ביאהו (Yahoo). שריל סנדברג נמצאת בין המנהלים הבכירים בפייסבוק וקרלי פיורינה, אחת מקודמיה של ויטמן כמנכ"לית HP, מתמודדת על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית. הסיכויים שלה אמנם ברצפה, אבל מועמדות של נשים לבית הלבן היא דבר לא כל כך טריוויאלי.

ארגון ישראלי שמגיעה לו מילה טובה בנושא הוא צה"ל, לאחר שמינה השנה את תא"ל טליה גזית למפקדת ממר"ם. יצוין כי תא"ל גזית היא האישה השלישית בתפקיד.

הנתונים לא טובים גם בכל הנוגע לפערי השכר בין נשים וגברים בהיי-טק הישראלי: אמנם, מסקר של JobInfo מהחודש הנוכחי עולה כי הם עומדים על 6.5% בלבד, אולם נתונים שפרסמה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במחצית השנה מראים שגבר היי-טקיסט משתכר בממוצע 45% יותר מאשר הקולגה הנשית שלו. מדובר בפערים גדולים הרבה יותר מאלה שבכלל המשק, שעומדים על 32%. קשה להאמין שהם כמעט שנמחקו בחצי שנה בלבד.

ערבים וחרדים

אם נתוני שילוב הנשים בהיי-טק הישראלי בעייתיים, כשמגיעים לחרדים וערבים המצב רע הרבה יותר – גם בסוף 2015, ולאחר כל הדיבורים והתוכניות שהושקו בעניין, הנתונים לא מחמיאים ומדברים על אחוזים בודדים בשני המגזרים.

חרדים וערבים אמנם מועסקים בלא מעט חברות היי-טק, בפרט בכאלה שממוקמות בקרבת מקומות המגורים שלהם, אולם נראה שלא נעשה מספיק כדי לשלב אותם. מדובר בשני קהלי יעד שהחדירה אליהם אולי קשה יותר, בגלל ענייני תרבות ובמקרה של המגזר הערבי גם שפה, אולם הדבר אפשרי ושווה להשקיע את המאמץ.

צריך לתת מילה טובה בהקשר זה לעמותת צופן, שפועלת לשילובם של ערבים בהיי-טק הישראלי. בחודש מרץ השנה קיימה העמותה כנס, בהפקת אנשים ומחשבים, בו הועלתה הבעיה ומצד שני מאמצים שנעשים בחברות היי-טק מסוימות לתקן את המצב.

קהילת הלהט"ב

אין הרבה מה לציין על ההיי-טק הישראלי וקהילת הלהט"ב. עובדים גאים אמנם מתקבלים יפה בקהילה ההיי-טקיסטית המקומית, באופן כללי, יש קבוצה גאה של אנשי היי-טק ישראליים שמתכנסת מפעם לפעם ואף מקיימת אירוע במסגרת שבוע ה-DLD בתל אביב, אולם ככלל, הנושא די בארון.

מארק צוקרברג מביע תמיכה בקהילת הלהט"ב. צילום: דף הפייסבוק שלו

בעולם, לעומת זאת, המצב שונה: העובדים הלהט"בים, וחברי הקהילה הזו בכלל, הם בין הציבורים היותר מחובקים על ידי תאגידי ההיי-טק הענקיים. גוגל (Google), אפל (Apple), פייסבוק ואחרות הן תומכות מוצהרות של זכויות הלהט"ב.

בגוגל יש כבר שנים ארגון של העובדים הלהט"בים (ה-Gayglers) ומי שעבר בסוף יוני האחרון ליד המשרדים שלה בתל אביב, ראה אותם מוארים בצבעי הקשת ולא הבין למה – הסיבה היא אירועי הגאווה ותמיכה בקהילה הגאה. כמו כן, מנכ"ל אפל, טים קוק, הוא הומו גלוי והחברה תומכת בתוכניות למען הלהט"בים, ומארק צוקרברג משתתף באירועי הגאווה בסן פרנסיסקו והביע לא אחת את תמיכתו בקהילה הגאה.

ככלל, ענקיות הטכנולוגיה הביעו במאי השנה את תמיכתן בקהילה הגאה ובהחלטת בית המשפט העליון בארצות הברית להתיר נישואים בין בני זוג מאותו המין בכל רחבי ארצות הברית. צוקרברג אף הצית גל כשהחליף את תמונת הפרופיל שלו לצבעי הגאווה כשברקע תמונתו שלו.

מצד שני, לגוגל, ולסמסונג (Samsung), מגיע גם ציון לגנאי: השנה פורסם כי הן מצנזרות אפליקציות היכרויות גאות במדינות מסוימות, "בגלל החוקים וערכי המוסר המקומיים". או שמא הזעם הציבורי והפגיעה הפוטנציאלית בהכנסות? נראה שכמו בכמעט כל דבר, גם כאן: כשהכסף מדבר – הדברים האחרים שותקים.